הסוס החום (קריאת הרוח) 

בספרה "ברכות סבי" בפרק ששמו: השביל, מתארת רחל נעמי רמן כיצד תכננה דרך גישה חדשה לביתה כאשר עשתה בו שינויים ועיצוב מחדש. היו לה שני רעיונות שונים איך לעצב את דרך הגישה לבית, אל דלת הכניסה. האחת, גרם מדרגות שמוביל ישר אל דלת הכניסה, גרם מדרגות אשר מרגע שמתחילים לטפס בו רואים את המטרה שהיא דלת הכניסה. הדרך השניה היתה שונה לגמרי, היא הוליכה במין סיבוב על שביל שכל פעם נקטע על ידי כמה מדרגות שהובילו לכר דשא בחצר האחורית ששם נפרש נוף נפלא, רק שם נתגלתה דלת הכניסה לבית ובעצם עד לשם האורח שמגיע ופוסע על השביל אינו רואה את הדלת ואינו יודע היכן היא נמצאת. רחל. נ. רמן כותבת בהמשך שעשתה בחייה דברים רבים כדי להגיע למטרה ששאפה אליה ואז גילתה שהמטרה לקחה אותה למקום אחר לגמרי, מקום שאפילו לא ידעה על קיומו בתחילת מסעה.
כאשר קראתי את הפרק הזה וכן עוד פרקים אשר דיברו אל לבי, חשתי שמילותיה נתנו ביטוי מילולי מדויק לחווית המסע, הדרך שלי. בתחילת הדרך היה מסע ברור, ישר, עם מטרות והישגים והתקדמות ברורה לעבר הגשמה של מטרות וחזונות.

בשלב מסוים בחיי התחלתי לראות את הדרך כנסיעה ספירלית בדרך שסובבת הר. הדרך נעה מעלה עם תנועת הספירלה אולם אי אפשר היה לראות את המטרה הסופית. לפעמים הנוף מופלא ועוצר נשימה ולפעמים יש על הדרך ערפל ופשוט צריך לתת אימון ולהתקדם בערפל ולהיות ערים לשולי הדרך שעוזרים לנו לשמור על הכיוון ולא לרדת מהשביל. לפעמים יש לעצור ולפרוס שמיכה על כר דשא בשולי הדרך ופשוט לנוח, להניח לכל ואחר כך להיות קשובים ולדעת מתי הגיע הזמן להתקדם הלאה.

כמו רחל. נ. רמן שספרה "ברכות סבי" שזור בזכרונותיה והקשר המיוחד עם סבה, גם דרכי הרוחנית החלה בקשר עם סבי שהיה נשמה של שמאן. הייתי בת חמש בתחילת מסענו המשותף שנמשך עד היותי בת שמונה. אלה היו מסעות רגליים, די ארוכים לילדה קטנה, מעייפים למדי אך זכורים לטוב בגלל העושר הפנימי שמלאו אותי. היום יותר מתמיד אני מעריכה את המתנה הזו, מבינה אותה.
טיולינו האחרון זכור לי היטב כי היה זה טיול ביום הולדתי ואחריו סבא כבר לא יצא יותר לטיולים, גם לא יצא מהבית. חמישים וחמש שנים חלפו מאז אותו טיול אחרון וכשאני עוצמת את עיני אני יכולה לראות את המראות, הצבעים, להריח את הריחות ולשמוע את קולו של סבא, רך ושקט וגם לראות את הסוס החום, כי באותו טיול פגשנו * סוס חום.
הסוס עמד באחו הירוק שאליו הגענו, נגשנו בשקט וסבא הוציא מכיס מעילו קובית סוכר והגיש לסוס - עמדתי ליד הסוס נפעמת ממראהו האצילי, מעורו החום המבהיק וסבא לקח את כף ידי והניחה בעדינות על רגלו של הסוס בתנועת ליטוף. זהו סוס קסמים, אומר לי סבא, סוס קסמים כזה פוגשים רק מדי כמה שנים. אם אדם יכול לראות אותו ולעלות על גבו, הסוס ידהר ויקח אותו למחוז חפצו. איפה זה "מחוז חפצו"? אני שואלת, הממ...ילדתי, הסוס מגיע אחרי שאדם ביקש כמה פעמים בקשה מסויימת, שידע מה הוא מבקש, למה הוא מבקש ואיך הוא רוצה לבצע דברים כשיגיע למחוז חפצו, כי הסוס החום מגיע אל האדם שיש לו חלום להגשים - משהו שקשור לעולם שסביבו ולא רק לעצמו. - ו...אם האיש לא הספיק לעלות על הסוס, ואולי עלה ונפל ממנו, והסוס המשיך לדהור - אני ממשיכה לשאול - סבא משיב לי בסבלנות ובאריכות : אם אדם חש שיש לו דרך, גם אם נפל מהסוס או אולי היסס, הסוס יופיע שוב אחרי כמה שנים ושוב תהיה לאדם הזדמנות. אולי בפעם הבאה תהיינה לאיש תוכניות אחרות, אולי מה שרצה פעם כבר לא מתאים עכשו כי הסוס החום תמיד מזכיר את השאלות שהן : מה אתה רוצה לעשות - למה אתה רוצה לעשות זאת - ואיך אתה עושה זאת? אלה שאלות שעוזרות לאדם להיות ממוקד במטרה.

חלפו שנים ושכחתי את הסיפורים של סבא, הייתי עסוקה בלימוד דברים רבים וחדשים ורק אחרי שנים גיליתי בתוכם את כל דברי החכמה של סבא, הסיפורים, האגדות, המשלים, גם את הסוס החום שאת עוצמתו פגשתי בדרך החכמה האינדיאנית, כך גם המשפטים של : מה- למה - איך - אותם פגשתי בעוד כמה וכמה תחנות של לימוד וחקירה בחיי.

המסע שלנו מורכב ממחזורי חיים, תקופות שונות, גילאים שונים ומה שנראה כרגע נכון וחשוב בחיינו יתכן ובעוד כמה שנים ייראה אחרת. מטרה שאנו שואפים להגשימה - כשנעמוד במיקום החדש שלנו אולי הרוח תקרא לנו להמשיך הלאה למקומות, מחוזות שלא ידענו כלל על קיומם. לא תמיד נראה את התמונה כולה, לפעמים אפילו לא חלקים, רק ידיעה פנימית שיש להמשיך, שזה חלק מהחוזה לנו ואולי דווקא אי הידיעה מביאה אותנו להיות ערים וקשובים בכל רגע ורגע . הרוח תיקח אותנו בדיוק למקום שאנחנו בוחרים וגם אם לפעמים זה נראה כתעתוע, הדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים...

בברכת יצירה חדשה ומופלאה
ממני
מהות


הסוס החום *
במסורות עתיקות יש לסוס תפקיד חשוב. הוא מגלם כוח פיזי וגם כוח על טבעי. השמאנים השתמשו באיכות של הסוס כחיית עוצמה משום שהוא מאפשר לעוף עם הרוח אל עולמות אחרים, הכוח לנוע בין מימדים פיזיים ורוחניים. עוצמת הריפוי של הסוס מביאה זכרונות של שבילים עתיקים שם מגלים את עקבות החמלה, האיכפתיות, המוכנות ללמד, לאהוב ולהגיש מהיכולות והכישרונות שלנו.

הצבע החום *
הצבע החום הוא צבעה של האדמה, צבע שמייצג את הקשר בין האדמה וכל הסובב אותה. הצבע של ההתמדה, המחזוריות,סבלנות והתמרה.